רשלנות רפואית בניתוח

מקרי רשלנות רפואית בניתוח אינם בגדר דמיון מופרך, אלא עלולים לצערכם ללוות גם אתכם אם תזדקקו לניתוחים כאלה ואחרים. מדובר במקרים בהם הרופא ביצע טעות במהלך הניתוח עצמו, מבלי שהיא דווחה כטעות ברת קיימא בהסכם שנחתם על ידך לפני הניתוח, או בתופעות לוואי שלא היו אמורות להתרחש במהלך אותו הסכם, או בנזקים חמורים וממושכים שחורגים מהזמן התקין של תופעות הלוואי על פי ה- SCHEDUALES של הניתוח.

האם כל נזק בניתוח מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?

כפי שכבר ציינו, לא כך הדבר. יתרה מכך, חלה חובה על כל מנתח להחתים את המנותח על הסכם בו מפורטות מהן הטעויות שעלולות להתרחש בניתוח ושבגינן לא ניתן לתבוע רשלנות רפואית. כך, למשל, אם מדובר בניתוח כירורגי לעקירת שן (ולא בעקירת שן רגילה שנעשית במרפאות קופות החולים) ישנו הסכם בכל בתי החולים לפיו מיתר העצבים שאחראי על תחושת הטעם עלול להיקרע, והמטופל יאבד את חוש הטעם שלו.

המקרה היחיד בו כן ניתן לתבוע על נזקים בניתוח הוא כאשר הם לא צוינו בהסכם שכזה, והמטופל כלל לא ידע על קיומם או לא חתם על מסמך שמוכיח כי היה אמור לדעת על קיומם. יחד עם זאת, לא חסרות פסיקות בהן מטופלים תבעו על נזקים שדווחו בהסכמים שלפני הניתוח ולעתים אף זכו: הכל תלוי ברמת הייצוג של עורך הדין ובסייגים בחוק שהוא מוצא אשר מאששים את טענות הלקוח שלו ומייתרים את טענות המוסד המנתח.

מה הלקח שלכם מנהלי תביעות רשלנות רפואית?

ראשית כל, גם אם הטעות נעשתה בשוגג ובמובן זה שיש לכם עילה לתביעה, לא בטוח שתנצחו בקייס, כי עליכם להוכיח קשר נסיבתי בין מצבכם בפועל לניתוח שהתחולל. שנית, ייתכנו מקרים בהם הנזק הרפואי מהניתוח המסוים מותר על פי חוק, ועוגן בהסכם טרום-ניתוח, ואף על פי כן התובע יכול לזכות בפיצויים ולהיות מוכר כנפגע רשלנות רפואית. על כן, הלקח הוא שרמתו של עורך הדין שלכם, ושמו הטוב, חשובים יותר מכל נוהל או סייג כזה או אחר. לכן, טוב תעשו אם תדקדקו ממש טוב בבחירת עו"ד רשלנות רפואית לפני שניגשים לתביעה עצמה.